ממטרד למשאב – מפסולת למוצר

השלכת פסולת בניין בשטחים פתוחים מהווה את אחת הבעיות הסביבתיות הקשות במדינת ישראל.

החלטת הממשלה מספר 2927 משנת 2003 החלה מדיניות ברורה של מחזור פסולת בניין ושימוש בחומרי גלם ממוחזרים ע"י הגופים הציבוריים. מטרת ההחלטה הינה מניעת השלכת הפסולת בצורה פיראטית וצמצום כריית משאבי טבע יקרים ומתכלים.

על פי הערכות המשרד להגנת הסביבה, כמות פסולת הבנייה המיוצרת בישראל בשנה עומדת על כ- 6.2 מיליון טון. על אף הכמות האדירה של הפסולת, מרביתה אינה מגיעה לאתרי המחזור ולמרבה הצער היא מושלכת בשטחים פתוחים או מוטמנת בקרקע.

משמעות ההשלכה הפיראטית הינה עלות כספית כבדה שתיאלץ מדינת ישראל לשלם לטובת הטיפול בפסולת זו יחד עם פגיעה נופית נרחבת. מנתונים מחקריים של המשרד להגנת הסביבה, ניתן להיווכח כי היקף הפסולת שהושלכה בטבע בעשורים האחרונים נאמדת במעל ל-100 מיליון טון והערכת עלות הטיפול בפסולת זו נאמדת במעל ל-5 מיליארד ₪.

לאחרונה תוקן חוק שמירת הניקיון והמשוואה החוקית השתנתה: "המזהם משלם".

יזם, בונה ו/או מנהל תאגיד בחברה עירונית נושאים באחריות ובעלויות של הנזקים לסביבה. מנהלים המעבירים את האחריות לקבלן הפרויקט המשליך פסולת באתר לא חוקי, עלולים למצוא את עצמם עומדים בפני כתב אישום בגין עבירה פלילית על כל המשתמע מכך.

פרמטר נוסף אליו ראוי להתייחס הוא המשבר הקרב ובא בנושא חומרי הכרייה והחציבה בישראל ובעתודות ההטמנה כפי שעולה ממחקרים ממשלתיים.

ענף הבנייה צורך למעלה מ- 50 מיליון טון חומר גלם בשנה. בעוד שמחצבות רבות מסיימות את תקופת זיכיונם במהלך העשור הקרוב ומחצבות רבות נסגרות או מצמצמות פעילות עקב התנגדויות תושבים, צפי העלאת המחירים של חומרי הגלם הולך וגובר. תהליך זה כבר החל באזור הצפון ומתפשט בימים אלו לכיוון מרכז הארץ. ניצול של 10 מיליון טון חומרים ממוחזרים בשנה, יצמצם את הכרייה והפגיעה במשאבי הטבע ב20%.

הפיכתה של פסולת הבניין ממטרד למשאב כבר במקום היווצרה או בסמוך לו היא הפתרון האידאלי לבעיות שצוינו מעלה. הטכנולוגיה הקיימת היום בתהליך המחזור, מאפשרת ביצוע הפרדה מיטבית של החומר המינראלי מהפסולת, תוך עמידה בכל התקנים הנדרשים לייצור חומרי גלם לבנייה ותשתיות לסוגיהם. חומרי הגלם הממוחזרים נוחים לעיבוד ולשימוש ומקבילים לחומר טבעי לכל דבר ועניין ואף מצויים בעלות נמוכה באופן משמעותי מהחומר הטבעי.

לעיתים, החומר הממוחזר מכיל תכונות המשפרות את איכות החומר והתאמתו לייעודו הספציפי, כדוגמת מצע ב' או ג' בהתאם לתקן 1886, המכילים תכונות מכאניות העולות באיכותם על חומר טבעי מקביל. בנוסף, נוכל לצמצם פליטות ומזהמים עקב חסכון בתהליכי שינוע מיותרים אל אתרי הטמנה מרוחקים ואת התייקרות עלות הבנייה.

הכרה, מודעות, שיתוף פעולה, שילוב של כל הגורמים הרלוונטיים החל מהגורמים הרגולטורים, אקדמיה וגופי מחקר, גופים ציבוריים כיזמים וכצרכנים, יזמים פרטיים, תעשיות לסוגיהן, קבלנים ובונים, יביאו למימוש מודל של כלכלה מעגלית תוך זמן קצר.

התשתית הקיימת מאפשרת לפעול בקצב מהיר לאלתר. ביצוע של מחקר, פיתוח, יישום, תקינה משלימה, בניית תשתיות ומערכים נוספים יכולים להיעשות בבד עם ניצול המשאבים והחומר הקיים תוך הפיכת המטרד למשאב.

לוקחים אחריות.

מפנים למחזור, עוברים לשימוש בחומרי גלם ממוחזרים ומקדמים כלכלה מעגלית בענף הבנייה.

למען ארץ מקיימת עבורנו ועבור הדורות הבאים.